סקרים = שקרים? האמנם?

לא ייאמן ! הסקרים הפכו לאייטם חדשותי ולנושא שיחה חם בכל בית. אני מבינה איך השיח אודות השקרים בסקרים מרטיט, אבל בואו נשים את הדברים בפרופורציות.

אין דבר כזה סקר חף מטעויות. למעשה, כל תחום הידע האקדמי החוקר את הסקרים – מבוסס על ההטיות במדידה מבוססת סקר. סקר מושלם – נטול טעויות, יכול להתקיים רק באוטופיה. או באגדות.

סוגיית השקרים בסקרים היא דווקא סוגייה שולית למדי. רוב האנשים, ברוב הסקרים לא משקרים. וגם אם כן – מדובר על החלטה אינדיבידואלית יוריסטית של המרואיין, לרוב אקראית וכזו שאין לה השפעה משמעותית על אומדני הסקר.

הבעיה האמיתית נוצרת כאשר קבוצה חברתית באוכלוסיית המחקר מחליטה באופן מכוון וקבוצתי "לשקר" ולסמן בסקר עמדות והתנהגויות שאינן מייצגות את העמדות וההתנהגויות "האמיתיות" שלהם. על זה מדובר בסקרי המדגמים הנוכחיים. במקרה כזה – מדובר על עוד הטיה פוטנצאילית נוספת מני רבות. והנה כמה דברים שצריך לקחת בחשבון:

תאורטית – גם אם יש החלטה "קבוצתית" להציג מצג שווא בסקרים, לא בטוח שהאינדיבידואל – בעודו עומד מול קלפי הסקר, אכן עושה זאת. הישמעות להנחיות קולקטיביות מאפיינת קבוצות חברתיות מסויימת – בעיקר בתרבויות קולקטיביסטיות והיררכיות, וכאשר הבקשה להשתתף בסקר / להשיב באופן מסויים בסקר מגיעה ממה שמכונה "הקבוצה הפנימית" ו"הסמכות". בהנחה שכל אלה מתקיימים בקבוצה החברתית שבה הוחלט לשקר בסקר מסויים – אפשר תאורטית להניח שהדבר גם יתקיים. אבל אנחנו חיים בחברה אינדיבידואליסטית במהותה ואפשר גם להניח שהפרט הבודד לא בהכרח יישמע להנחיות לשקר. ייתכן גם שאותם בודדים שמתרברבים בתקשורת כי הם משקרים בסקרים – אומרים זאת לעיני המצלמות מתוך "רציה חברתית" לקבוצה הפנימית שלהם – ולא בהכרח שיקרו בסקר. סינדרום השקרן במלוא תפארתו...

כאשר נקודת המוצא של הסוקר היא שייתכן שקיימת תופעה של הטיה מכוונת בסקר, עליו ליישם תיקונים סטטיסטיים, לרוב באמצעות סכמות של שקלול סטטיסטי. בהניתן הידע הרב שהצטבר בשנים האחרונות באשר לדפוסי הצבעה בקרב קבוצות גאוגרפיות וסוציודמוגרפיות – ניתן לבנות סכמות שקלול – שהגם שאינן מושלמות, עדיין יכולות לתקן משהו בהטייה שנוצרת באומדנים.

הטיה משמעותית לא פחות, ואפילו יותר – היא ההטייה שנוצרת באומדני הסקר עקב הסרוב להשתתף בסקר. על זה לא מדברים – זה פחות מרגש :) אבל זה אחד האתגרים המשמעותיים בסקרים – וגם פה חשוב מאוד לתת את הדעת.

ובואו – סקרים לא מהווים שיקוף מלא 1:1 של המציאות הנחקרת. הסקרים משקפים הלך רוח, מגמות. מתודולוגים של סוקרים לא מתיימרים להציג אומדנים מושלמים של "המציאות" – וזאת מתוך הנחת המוצא הבסיסית שאין באמת דבר כזה "מציאות אבסולוטית". המציאות היא דינמית, תלויה בכל כך הרבה גורמים – שקשורים לאישיות, לחווייות עבורף להחלטות יוריסטיות, לאינטראקציות בין מצבים ונסיבות. סקרים הם הכלי היעיל ביותר לשקף עמדות לטנטיות ודפוסי התנהגות קולקטיביים – אבל יש להבין את מגבלות המדידה ולא לצפות מהסקרים ליותר ממה שהם יכולים לתת.

בהצלחה לכולנו!