מודל הסרוב בסקרים

ד"ר גלית סיני קרמונה

השימוש בסקרים מאפשר לבחון עמדות ומגמות חברתיות ולאמוד דפוסי התנהגות של קבוצות חברתיות (עובדים, לקוחות, צרכנים, תושבים). סקרים מהימנים הם אלה אשר מתמודדים בצורה היעילה ביותר עם טעויות פוטנציאליות אשר עשויות לפגום במידה שבה ממצאי הסקר משקפים את המציאות הנחקרת. גם במידה ובה הסקר מבוצע בהתבסס על העקרונות הסטטיסטיים המפחיתים את טעות הדגימה בסקר, קיימים גורמים נוספים אשר עשויים לפגום באמינות אומדני הסקר.

סקרים המבוססים על מדגמים הסתברותיים מאפשרים לחוקר להסיק מסקנות על אוכלוסיית המטרה, על ידי מדידת חלק מהאוכלוסייה. אולם כאשר חלק מהמדגם ההסתברותי מסרב להשתתף בסקר, הרי שהסטטיסטים המבוססים על נתוני המרואיינים בלבד עשויים להיות אומדנים מוטים של הפרמטרים הנחקרים בכלל אוכלוסיית המחקר. זאת ועוד, כאשר המדגם בפועל קטן מהמדגם המקורי (עקב סירוב), כך גדלה שונות הדגימה של אומדני הסקר. לכן, אפילו אם ההבדלים בין המרואיינים והמסרבים ניתנים למדידה והם קטנים, עשוי הסירוב לאיים על מסקנות המחקר מתוך הפחתת מספר המקרים בניתוח, וכפועל יוצא מכך – הגדלת טווחי הביטחון וטעות התקן לעומת סקר המבוצע בקרב מדגם בגודל המקורי, ללא סירובים.

בנוסף להשפעת הסירוב על ההיבטים הסטטיסטים של הסקר, קיימת גם פגיעה בהיבטים מתודולוגיים וארגוניים הכרוכים ביישומו. השקעת המאמצים להפחתת הסירוב משמעם גידול בעלויות ביצוע המחקר, בעיקר בשל הארכת תקופת הסקר וביצוע התקשרויות שכנוע נוספות בקרב הפרטים שמסרבים להשתתף בסקר. ואף חשוב מכך, לעתים הניסיון להתמודד עם בעיית הסירוב באמצעות משאבים כספיים וארגוניים אלה נידון לכישלון, וזאת מכיוון שהסירוב בסקר הוא בעיקרו תוצאה של התנהגות אנושית שנמצאת מחוץ לשליטת החוקר.

 

הטיית הסירוב, מהווה את אחת הבעיות החמורות ביותר הקשורות לביצוע סקרים מהימנים ותקפים בעת הנוכחית, וככזו היא מהווה מקור לדאגה בקרב חוקרים ברחבי עולם. הבעיה העיקרית הקשורה לסירוב היא ההטיה באומדני הסקר , שמבטאת את ההבדל בין הערך הצפוי של הסטטיסטי במערך מחקר נתון לבין הפרמטר הנאמד באוכלוסיה. הפחתת הטיות באומדני הסקר עקב סירוב, מבוססת בראש ובראשונה על יישום פרקטיקות שנועדו להגדיל את ההסתברות שהפרט במדגם ישיב על הסקר והן מיושמות לפני ההתקשרות עם הפרט במדגם, במהלך ההתקשרות עמו ולאחר שהסתיים שלב איסוף הנתונים: מכתב מקדים, תמריצים, התקשרויות נוספות, אינטראקציה בינאישית ושינוי מתודת הסקר. גישות אלה נמצאו כיעילות להפחתת שעור המסרבים בסקרים, הן בסקרים המבוססים על אינטראקציה עם מראיין (סקרי פנים אל פנים וטלפון) והן בסקרים המבוססים על מילוי עצמי (אינטרנט, שאלוני נייר עפרון). 

הסירוב להשתתף בסקרים מהווה את אחת הבעיות הקשות והמטרידות ביותר הקשורות לביצוע סקרים בעת הנוכחית ברמה חובקת עולם, ארגונים ותחומי מחקר. השתתפות בסקרים הנה במהותה פעילות חברתית, הדורשת את הנכונות של הפרט (המרואיין) לקיים אינטראקציה עם ארגון (מזמין הסקר) או סוכן חברתי המייצג אותו (מתודולוג של סקרים). נכונותו של הפרט להשתתף בפעילויות חברתיות, ובכלל זה בסקרים - תלויה במאפייניו האישיים, ובמידה שבה ההתקשרות בין השחקנים החברתיים נתפסת על ידי הפרט כלגיטימית בהקשר החברתי והנורמטיבי שבו הוא חי ופועל.

בהתייחס למאפייני המרואיין, מאפיינים סוציודמוגרפיים ורמת האמון החברתי משפיעים על התהליך הקוגניטיבי של ההחלטה ביחס להשתתפות בסקר - על ידי יצירת פרה דיספוזיציות ביחס למאפייני מערך הסקר. המאפיינים ברמת המקרו המשפיעים על ההשתתפות בסקרים הנם: אורבניות, רמת האחריות החברתית הקולקטיבית - המושפעת ממידת הלגיטימציה של מוסדות חברתיים ומרמת האחידות החברתית, מספר הסקרים המבוצעים בשנה בחברה וההרשאה החברתית הנתפסת של הסקרים וההשתתפות בהם. גורמים נוספים שמשפיעים על הסירוב בסקרים קשורים למערך המחקר, והם כוללים את מידת העניין של הפרט בנושא הסקר, עמדותיו ביחס לארגון - ובעיקר אמון, והעדפה לאופן ההתקשרות עם המרואיין לצורך איסוף הנתונים בסקר ולאופן מילוי השאלון.

במחקר 'הסרבנים' (גלית סיני קרמונה, 2009, אוניברסיטת תל אביב) מוצג מודל תאורטי ואמפירי להבנה והתמודדות עם בעיית הסירוב בסקרים. כמו מודלים קיימים בספרות, גם זה מושתת על ההנחה, שהתמודדות יעילה עם בעיית הסירוב בסקרים מחייבת הבנה תאורטית של הסירוב כתופעה המושפעת מנתוניו החברתיים של הפרט והסביבה שבה הוא חי ופועל.

מודל 'מודל הסירוב בסקרים' מתאר את המאפיינים החברתיים, התרבותיים והערכיים של הפרט וסביבתו המשפיעים על תהליך קבלת ההחלטות ביחס לבקשה להשתתף בסקר, תוך הסתמכות על תאוריות סוציולוגיות כהסבר להשפעות אלה ושימוש בגישה הסטטיסטית של מודלים היררכיים לינאריים. המודל מאפשר לשרטט את קווי המתאר של דמות הסרבן בסקרים, כאשר במקרה הטוב, נבדל הסרבן מהמרואיין בפועל במאפייניו החברתיים ובמאפייני סביבתו החברתית והתרבותית; במקרה הגרוע נבדלים שני השחקנים החברתיים בעמדותיהם ובהתנהגותם הנמדדות בסקר. מכיוון שהחוקר אינו יכול לדעת מראש איזה מהמקרים הוא הרלוונטי במדגם הנחקר, עליו להניח שהסירוב בסקר פוגם בנתוני המחקר ולפעול למזעור ההטיה האפשרית בהם.

התמודדות יעילה עם הטיית הסקר הנובעת מהסירוב כרוכה ביישום פרקטיקות מתודולוגיות שנועדו להגדיל את שעור ההיענות בסקר והתאמות סטטיסטיות לאחר איסוף הנתונים. על מנת להבטיח את מהימנות הנתונים בסקר, על החוקר לבחון וליישם דרכי התמודדות יעילות למיצוי המדגם המקורי ולתיקון סטטיסטי של הטיות הסירוב. ההכרה בהטיית הסירוב ויישום פרקטיקות למזעורה בשלבי המחקר השונים, מהווים שלב חשוב ומהותי בהמשך קיומה של מתודת הסקר ככלי מהימן לבחינת המציאות שבה אנו חיים, ובפיתוח הידע התאורטי והמעשי המבוסס על מחקרי הסקר.

מתודה סקרים  ד"ר גלית סיני קרמונה

סקרי עובדים & לקוחות וייעוץ מתודולוגי לארגונים

© 2016 by Metoda Surveys 

09.7437924

054.4530128