top of page

אי תשובה בסקרים

אי תשובה בסקרים הוא הכשל בהשגת מדידות מחלק מיחידות הדגימה. מבחינים בין שני סוגים של אי תשובה: אי תשובה לפריטים (Item Non Response) אשר נובע מכך שמרואיינים לא משיבים על שאלה מסויימת (או על מספר שאלות) בשאלון; ואי תשובה כולל לסקר (Unit Non Response) הנגרם מהעובדה שאנשים שנבחרו למדגם לא משיבים כלל על הסקר.

אי התשובה לפריטים ואי התשובה הכולל לסקר נבדלים זה מזה בסיבות לאי התשובה, בהשלכותיהם על אומדני הסקר ובדרכי ההתמודדות עם הטעות הנגרמת בעטיים, ועל כן הם נחקרים בספרות כתופעות מתודולוגיות נפרדות אשר אינן תלויות האחת בשניה.

הטעות הנגרמת עקב אי תשובה כולל בסקר, מוגדרת כהטיה של סטטיסטי המרואיינים (שהשיבו בפועל על הסקר) מהסטטיסטי של המדגם הכולל (מרואיינים ובלתי מרואיינים), והיא מהווה פונקציה של שני גורמים – שעור אי התשובה וההבדלים בין המרואיינים והבלתי מרואיינים בסקר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ההשפעה המטה של אי התשובה מתבטלת (תאורטית) רק כאשר מתקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים: שעור אי התשובה הוא 0 (לאמור, אין בלתי מרואיינים); או - הפער בין המרואיינים והבלתי מרואיינים הוא 0 (לאמור, אין הבדל בין המרואיינים והבלתי מרואיינים בסטטיטסי הנחקר).

במידה ואי התשובה הוא תוצאה של סיכוי טהור (כלומר, אקראי לחלוטין), אזי לא קיימת כל בעיה, גם כאשר שעורי אי התשובה הנם גבוהים. כמובן, המדגם הנחקר בפועל קטן יותר מהמדגם המקורי, מה שמגדיל את רווח הבטחון סביבה האומדנים, אולם המסקנות לא תהיינה מוטות עקב אי התשובה. רק כאשר המרואיינים והבלתי מרואיינים נבדלים זה מזה במשתני המחקר (כלומר, כאשר אי התשובה הוא סלקטיבי), אזי התפלגות הקבוצות במדגם אינה מייצגת את התפלגותן באוכלוסיה ותוצאות המחקר תהיינה מוטות.

מכיוון שהחוקר אינו יכול לדעת מה מאלה הוא הנכון בסקר אותו הוא מבצע, עליו תמיד לצאת מנקודת הנחה שאי התשובה בסקר הוא סלקטיבי, ומכאן שנגרמת הטיה באומדני הסקר עקב אי התשובה – ולנקוט באמצעים מתודולוגיים וסטטיסטיים שונים על מנת להתמודד עם הטעות.​

© 2016 by Metoda Surveys 

bottom of page