שלבים בתכנון וניסוח שאלונים בסקרים

ד"ר גלית סיני קרמונה

בשלב הראשון בביצוע סקר יש להגדיר באופן ברור את מטרת המחקר. כלומר - מה רוצים לבחון.

לדוגמא:

  • למדוד את רמת שביעות הרצון של העובדים בחברה ממקום העבודה

  • לבחון את התדמית הנתפסת של החברה בעיני לקוחותיה

  • לאמוד את רמת האופטימיות של מחפשי העבודה בהייטק

  • לאפיין את הפרופיל החברתי של משתמשי רשתות חברתיות

 

מתוך מטרת המחקר מנסחים את שאלת המחקר. ניתן לנסח מספר שאלות מחקר בסקר - על פי מטרת המחקר.

לדוגמא:

  • אם קיים קשר בין אושר כללי בחיים לבין רמת שביעות רצון העובדים ממקום העבודה?

  • מהי רמת האופטימיות של מחפשי העבודה בהייטק ביחס למציאת עבודה בתקופה הקרובה?

  • האם קיים קשר בין מספר קשרים חברתיים לרמת אופטימיות בקרב מחפשי עבודה בהייטק?

  • לא ניתן לשאול: האם קשרים חברתיים מרובים גורמים לאופטימיות רבה יותר בקרב מחפשי עבודה? (שאלה המבקשת לאתר סיבתיות)

שאלת מחקר בסקר צריכה לענות על הקריטריונים הבאים:

  • השאלה צריכה להציג באופן ברור את מה שמבקשים לבחון בסקר.

  • שאלת המחקר צריכה לתאר מציאות או לבטא יחס בין משתנים.

  • שאלת המחקר בסקרים אינה מתייחסת לסיבתיות. האפשרויות הסטטיסטיות והמתודולוגיות בסקרים לא מאפשרות לפקח על כל המשתנים המתערבים ולכן לא ניתן להשתמש בסקרים כדי להסביר את המציאות – אלא רק לתאר אותה. לכל היותר ניתן להעלות הסברים תאורטיים משוערים ביחס לממצאי שעלו מהסקר.

 

לאחר ניסוח שאלת המחקר על החוקר לקבוע מהם המשתנים שבאמצעותם יבחן את שאלת המחקר.

משתנה הוא תכונה או תופעה הנמדדת במסגרת המחקר והוא כולל לפחות שני ערכים שונים (מילוליים או מספריים). משתנה תלוי הוא המשתנה אותו מבקשים להסביר במחקר; משתנה בלתי תלוי הוא המשתנה באמצעותו מסבירים את של המשתנה התלוי (במונחים של קשר סטטיסטי ולא סיבתי). ההחלטה לגבי משתני המחקר מבוססת על תחום הידע בו עוסקים - מתוך קריאת ספרות תאורטית ומחקרית וראיונות עם מומחים בתחום הידע. קביעת המשתנים בסקר כתלויים או בלתי תלויים נובעת ממטרת המחקר (פרט למשתני רקע כמו: מין, גיל המוגדרים תמיד בלתי תלויים). 

לדוגמא - אם שאלת המחקר בסקר היא: האם קיים קשר בין אמון לבין נאמנות העובדים למקום העבודה? משתני המחקר שהחוקר יכול לקבוע הם: 

  • שביעות רצון כללית ממקום העבודה

  • כוונה להשאר במקום העבודה

  • אמון כללי באחרים

  • רמת אמון של הפרט בהנהלה בכירה

  • רמת אמון של הפרט במנהל ישיר

  • ותק במקום העבודה

  • סטאטוס ניהולי

ניסוח השאלון

לאחר שהחוקר ניסח את שאלת המחקר ואת משתני המחקר, הגדיר את אוכלוסיית המטרה ותכנן את מערך הדגימה בסקר - מגיע השלב של בניית כלי המחקר, הוא - השאלון. שלב זה, של ניסוח השאלון דורש ידע אודות סוגי השאלות, כללים לניסוח השאלות והצגתם בשאלון ומיומנות מתודולוגית המשלבת את הידע לכדי כלי מחקר תקף.

נפתח בהגדרה: שאלון הסקר הוא סדרה של שאלות שנועדו להשיג מהמרואיינים מידע (סטטיסטי) ביחס לשאלת המחקר. השאלות בשאלון מגדירות אופרציונאלית את המשתנים הנחקרים בסקר, לאמור – את התכונות או התופעות אותן מבקשים למדוד בסקר.

רוב השאלות בסקרים הכמותיים הן שאלות סגורות, שבהן תשובות המרואיין מוגבלות למספר קטגוריות נתונות מראש. שאלות סגורות הן יותר ידידותיות למרואיין, שעור ההיענות בהן גבוה יותר ונוח יותר לנתח אותן סטטיסטית ולפרש תאורטית (לעומת השאלות הפתוחות).

 

השאלות בשאלון הן הביטוי האופרציונאלי של משתני המחקר ולכן - ההבחנה העיקרית בין סוגי השאלות היא על פי סולם המדידה של השאלה.

על פי קריטריון זה מבחינים בין 3 סוגים של שאלות סגורות:

  • שאלות נומינליות (מסולם שמי)

  • שאלות אורדינאליות (מסולם סדר)

  • שאלות כמותיות (מסולם רווח או יחס)

 

בשאלות נומינליות - קטגוריות התשובה הן מילוליות ואין סדר בין התשובות. שאלה נומינליות דיכוטומית כוללת 2 קטגוריות תשובה; שאלה נומינליות קטגוריאלית כוללת 3 או יותר קטגוריות.

שאלות אורדינאליות - כוללות 3 או יותר קטגוריות תשובה (מילוליות או מספריות) עם סדר בין הקטגוריות.

בשאלות כמותיות - קטגוריות התשובה מנוסחות באמצעות ערכים מספריים וסולם המדידה של קטגוריות התשובה הוא אינטרוולי או יחס.

שאלות סגורות נומינליות, אורדינאליות וכמותיות יכולות להיות מנוסחות כשאלה ישירה או שאלת השלכה, שאלה של דרוג יחסי או שאלה של ציון מוחלט, שאלה בודדת או מטריצה

 

בשאלה ישירה המרואיין נשאל ישירות על עצמו – עמדותיו והתנהגותו ("באיזו מידה אתה מרוצה או לא מרוצה ממקום העבודה שלך?")

 

בשאלת השלכה המרואיין נשאל על עמדות והרגלי התנהגות של אחרים ("האם לדעתך רוב העובדים בחברה מרוצים ממקום העבודה?"). נהוג להשתמש בשאלות השלכה כאשר בוחנים נושאים רגישים. שאלות השלכה מבוססות על ההנחה שלאנשים קל יותר לתאר אחרים באור שלילי מאשר את עצמם, ושהעמדות הבולטות בתודעת המרואיין הן שלו ולכן הוא יבטא את עמדותיו והתנהגותו גם בשאלת ההשלכה.

 

בשאלה של ציון מוחלט המרואיין מתבקש לענות על כל קטגוריה באופן שאינו תלוי בקטגוריות האחרות.

 

בשאלה של דרוג יחסי המרואיין מתבקש לדרג בין התשובות.

 

שאלות מטריצה - כאשר מנסחים מספר שאלות באותו נושא ועם אותו סולם תשובות, ניתן לסדר אותן בצורת טבלה (מטריצה) – במקום כמספר שאלות בודדות. בשאלונים למילוי עצמי, השימוש במטריצה חוסך זמן ומקום בשאלון ומפחית את הנטל של המרואיינים.

כללים מתודולוגיים עיקריים לבניית שאלונים נכונים בסקרים

על מנת ששאלון הסקר יהיה מהימן ותקף עליו להיות מנוסח "נכון". ניסוח נכון של השאלון מגדיל את את הסיכוי שהמרואיין יענה על השאלות באופן שהחוקר התכוון אליו ובאופן כנה ומכאן גם מקטין את טעויות המדידה בסקר.

  • יש לנסח את השאלה באופן ברור ולהימנע מניסוח מעורפל

  • יש להימנע מניסוח הכולל כמה שאלות

  • יש להימנע מניסוח על דרך השלילה

  • יש לנסח שאלות מאוזנות

  • יש לנסח קטגוריות תשובה מאוזנות

  • יש למצות את כל האפשרויות בקטגוריות התשובה

 

דוגמאות לניסוח שאלות

בהשוואה לאנשים בני גילך, באיזו תדירות היית אומר שאתה משתתף בפעילות חברתית? 1. הרבה פחות מרוב האנשים; 2. פחות מרוב האנשים; 3. בערך באותה מידה; 4. יותר מרוב האנשים; 5. הרבה יותר מרוב האנשים

הבעיה בשאלה: החוקר התכוון לפעילות חברתית באופן כללי (מפגשים עם חברים, בילוי עם בן הזוג, פעילות התנדבותית וכו'). המרואיינים נותנים בד"כ פירוש צר למונחים כלליים, ובוחרים בפירושים שמתאימים לניסיונם האישי (למשל: מפגשים עם חברים).

לפניך כמה מוצרים. לגבי כל מוצר ציין מי במשק הבית שלך קובע בד"כ אם לרכוש את המוצר ומי קובע מה הסכום המרבי שיוקדש לקניה?

הבעיה בשאלה: חלק מהמרואיינים יענו על ההיבט הראשון (מי קובע מה לקנות) וחלק על ההיבט השני (מי קובע את סכום הקניה). בעת ניתוח הנתונים החוקר לא יכול לדעת על אלו משתי השאלות ענה כל אחד מהמרואיינים.

באיזו מידה אתה אופטימי לגבי ההצלחה ארוכת הטווח של החברה? 1. מאוד אופטימי; 2. אופטימי; 3. פסימי; 4. מאוד פסימי

הבעיה בשאלה: נוסח זה של השאלה עלול ליצור את הרושם שהחוקר מניח שהעובד אופטימי והוא רק בודק את רמת האופטימיות שלו. במקום זאת יש לשאול: באיזו מידה אתה אופטימי או פסימי ביחס להצלחה ארוכת הטווח של החברה?

באיזו מידה אתה מרוצה או לא מרוצה מהבנק שלך?; 1. מאוד מרוצה; 2. מרוצה; 3. מרוצה במידה מסוימת; 4. לא מרוצה

הבעיה בשאלה: שלוש קטגוריות מתארות רמות של שביעות רצון ורק שתי קטגוריות מתייחסות לאי שביעות רצון. כדי לאזן את סולם התשובות בשאלה יש לשנות את נוסח תשובה 3 לעמדה נטרלית וגם להוסיף קטגוריה (5): 'מאוד לא מרוצה'.

 

סדר השאלות בשאלון

בנוסף לניסוח השאלות החוקר צריך להקפיד על כמה כללים עיקריים הקשורים לסדר השאלות בשאלון:

  • השאלות צריכות להיות מסודרות ברצף הגיוני ולא "לקפוץ" מנושא לנושא.

  • סדר השאלות צריך לקחת בחשבון שלפעמים תשובת המרואיין לשאלה מסוימת משפיעה על תשובותיו בשאלות אחרות העוסקות בנושא דומה (אפקט ההילה). לכן למשל - שאלה כללית (שביעות רצון כללית מהאוניברסיטה) צריכה לבוא לפני שאלה ספציפית (שביעות רצון מפרמטרים הקשורים ללימודים באוניברסיטה).

  • שאלות רגישות (למשל, הכנסה) צריכות להופיע בסוף השאלון.

לסיכום

ניסוח נכון של שאלון הסקר הוא נקודת מפתח מהותית בתכנון ויישום סקר עמדות שהנו מהימן ותקף. יש להקדיש מחשבה בשלב זה של תכנון מערך המחקר בסקר ולבנות כלי מדידה שבוחן באופן המדויק ביותר את שאלת המחקר.

מתודה סקרים  ד"ר גלית סיני קרמונה

סקרי עובדים & לקוחות וייעוץ מתודולוגי לארגונים

© 2016 by Metoda Surveys 

09.7437924

054.4530128